סדנה לתקשורת בין-אישית

האופן שבו אנחנו מתרגמים מסרים תלוי בכמה גורמים — המקום שבו נולדנו, הסביבה האנושית שלנו והקודים שאיתם גדלנו. ילדים שגדלים בסביבה של אנשים המתעצבנים הרבה, או צועקים לעיתים קרובות, יש סיכוי גדול שגם הם יתנהגו באותו אופן כשיגדלו. אנשים אלה, בסופו של דבר, סובלים מאוד מהמצב הזה: הם חשים שאחרים אינם מבינים אותם, הם מאמינים שהצדק עימם ושאחרים לא קולטים את זה. לא טוב להם באופן כללי, החיים בסביבתם אינם נעימים, ולעיתים קרובות יש להם דימוי עצמי נמוך.

ומה לגבי הזוגיות? מדוע קיימים כל כך הרבה ״קצרים״ בין בני זוג? מדוע כל צד מתלונן שהצד השני לא מבין אותו? איך זה שתמיד אני צודק ואני בסדר — גם האישה וגם הבעל — ותמיד השני הוא הלא צודק והלא בסדר? מה קורה כשמנסים לשנות את בן או בת הזוג? מי בעצם צריך להשתנות?

ומה קורה לזוגיות כאשר אנחנו מנהלים ״פנקס חשבונאות״ לגבי בן או בת הזוג? מכירים את המשפט ״חבל שלא רשמתי את כל מה שהיא עשתה ואמרה״, או ״את כל מה שהוא עשה ואמר״?

ישנם זוגות שאינם פונים לעזרה מסיבות שונות. על אותם זוגות לשאול את עצמם אם הם מוכנים לחיות את שארית חייהם באומללות, ואם הם מודעים להשלכות ההרסניות על הילדים שלהם.

גם אם צד אחד מרגיש שהוא הצודק והשני אינו מתנהג כראוי — יש מקום לקבלת עזרה. פעמים רבות מספיק שצד אחד יקבל עזרה, והשינוי ייעשה גם על ידי הצד השני. לעיתים מספיק שאחד הצדדים יחזק את הביטחון העצמי או את ההערכה העצמית שלו — וזה כשלעצמו ייצור שינוי בזוגיות.

יש לזכור כי פעמים רבות אחד מבני הזוג מתוסכל כתוצאה מחוסר הגשמה עצמית, ובמקום לקבל עזרה מקצועית הוא משליך את תסכולו על הצד השני. הוא מאשים את בן או בת הזוג בחוסר ההגשמה העצמית שלו, במילים: ״אילו הוא היה תומך בי, או אומר לי 'אני אעזור לך בכל דרך אפשרית, רק תגשימי את עצמך' — הייתי מגשימה את עצמי״. תלונה זו מגלה הרבה על פחדיו של המתלונן: הוא פוחד להגשים את עצמו, וכדי להצדיק את חוסר העשייה שלו — קל לו יותר להאשים את הפרטנר.

ישנם אנשים החושבים שהלכי הרוח שלהם תלויים בבני או בנות הזוג. והמלצתי היא: ככל שתיקחו יותר אחריות על הלכי הרוח שלכם — כך תוכלו לחזק את הזוגיות שלכם. בסדנה תקבלו כלים לשפר את התקשורת שלכם עם אנשים בכלל ועם בני הזוג בפרט, כלים אפקטיביים לטיפול בזוגיות ולהבנת המושג זוגיות ומשפחה — ובכך למנוע אי-נעימויות רבות.